הקדמה מאת ד"ר רועי כהן לספר - בין אדם למשמעות

הקדמה – מאת ד"ר רועי כהן

לספר - "בין אדם למשמעות" - מאת ד"ר דרור שקד

קשה להיות אדם חושב. קשה עוד יותר, להיות אדם החושב את חייו. בעידן של רשתות חברתיות המבקשות לצוד את תודעתנו, ולעיתים אף לשלוט בהן, מחשבה עצמאית הופכת כמעט נדירה. גם הבינה המלאכותית, על אף יתרונותיה הבלתי נתפסים, ממלאת לא פעם את תפקיד מחשבותינו, ועלולה לנוון את יכולותינו – לחשוב אודות החיים.

מאז ומעולם, אך היום אולי יותר מתמיד, ההתהלכות בשבילי המחשבות הפילוסופיות, איננה פעולה תדירה. פסלו המפורסם של אוגוסט רודן – "האדם החושב", המוצג במוזיאון לאומנויות בפריז, מתאר לנו אדם שיושב ומהרהר. אך הוא עושה זאת בעיקר לבד, עם עצמיותו, ולפעמים הדבר מוביל לאותו סולפסיזם, אשר אפיין את משנתו של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט. בנוסף, ישנו צורך בהשקעת מאמצים נפשיים, על מנת לתהות באמת על משמעות החיים. יש הנרתעים מכך, ואולי בצדק. זה בהחלט יכול להיות תהליך מערער ומאתגר. אך בסיטואציה זו טמונה אותה נקודה ארכימדית: עיסוק במשמעות החיים יכול להיות גם מעורר ונשגב. במובן העמוק, הוא יכול להציל חיים, להאיר את הדרך, ולמלא אותה בטעם וערך. כל אלה יהוו מגדלור של ביטחון וחוסן גם במציאות לא ברורה, בימי חירום ושגרה.

משמעות בחיים, כפי שעמד על כך הפסיכיאטר ומייסד הלוגותרפיה – ויקטור פרנקל, יכולה לחלץ את נפשך, ולהעלות אותה מבורות של ייאוש וכאב אל פסגות אנושיות עילאיות. פרנקל עצמו, אשר אולץ להעמיד את משנתו במבחן המציאות, בהיותו ניצול של ארבעה מחנות ריכוז, ציטט בספרו הידוע "האדם מחפש משמעות", את משפטו המפורסם של הפילוסוף פרידריך ניטשה:"אם יש עמך ה'למה' של החיים, אתה משלים כמעט עם כל 'איך'".

היאחזות במשמעות, כפי שתיאר פרנקל פעמים רבות, היא אשר הצילה אותו ואת דומיו מנפילה אל תהומות האפסות והאפילה בתקופת השואה. וכדבריו: "במחנות הריכוז הנאציים ראינו כי אלה שידעו כי מצפה להם תפקיד שעליהם לקיימו, היו מסוגלים לצאת מהם בחיים". באופן מעורר השראה לא פחות, דיווחו מספר פדויי שבי, אשר נחטפו לעזה באותו יום אסון – השבעה באוקטובר 2023, וחזרו בחיים, כי המשמעות, הערכים והאמונה, הם שהחזיקו אותם בשבי. אחדים מהם סיפרו, כי המשפט המצוטט הנ"ל של ניטשה, עמד לנגד רוחם וחיזק את יכולתם לשרוד ולהאמין כי ישנה תקווה לעתיד טוב יותר.

"דע את עצמך ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך ושל כל הוגה וחושב" – כך כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הכרת האדם את פנימיותו, ואת עוצמותיו הייחודיות, כמו גם התגברותו על מכשולי חייו, ובעיקר על קיבעונותיו וחסרונותיו שלו, הם המשימה שהציב ניטשה לקוראיו. אלה וגם אלה מקדמים את האדם במסעו למציאת משמעות אותנטית לקיומו הסינגולרי. וכמו אותו השער האקסקלוסיבי המיועד לכניסתך שלך, כפי שתיאר קפקא בספרו – "המשפט", כתב גם ניטשה שנים קודם, כי "יש בעולם דרך אחת ויחידה שעליה אין איש מלבדך יכול ללכת".

"תלמידי חכמים אין להם מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר – ילכו מחיל אל חיל". אמירה זו, מתוך התלמוד הבבלי במסכת ברכות, מדגישה את שבח ההתקדמות וההיות בתנועה מתמדת ובהשתפרות. בדומה, בניגוד לתפיסות פסיכואנליטיות רדוקציוניסטיות שהיו נהוגות בתקופתו, טען פרנקל כי האדם זקוק להיות בתנועה, בשאיפה ובמאבק אל עבר יעד ומשמעות, ולא במצב מאוזן ומנוון של הומואוסטאזיס. על זו הדרך, הוסיף וקבע פרנקל כי מה שמוביל את האדם בחייו, אינו עיקרון הדוניסטי של עונג והנאה, אלא אותה שאיפה מלאת אופק נגוהות – השאיפה למשמעות. גישה זו, מעניקה מעמד ייחודי ומרכזי להומניזם ולאינדיבידואל. היא מאמינה בעוצמת רוחו של האדם. היא הופכת אותו מנתון בפאסיביות לשלטון דחפיו, להיותו שליט אקטיבי על תודעתו ופרספקטיבת חייו.

המשמעות כפי שעמד על כך פרנקל, היא צורך עמוק ויסודי בנפש האדם. "בני אדם זקוקים למשמעות", טען הפסיכיאטר ארווין יאלום, ולא ניתן להתעלם ממנה. יתרה מכך, וכפי שקבע הפסיכולוג אלפרד אדלר: "בני אדם חיים בעולם של משמעויות [...]אדם המנסה להתחמק ממשמעות יהיה אומלל [...] לעולם אנו חווים את המציאות דרך המשמעות שאנו נותנים לה". לכן, מציאת משמעות בחיים היא משימה אקזיסטנציאלית מדרגה ראשונה בחשיבותה, החלה על כל אדם. היא חובה וזכות גם יחד.

הספר – "בין אדם למשמעות", מסייע באופן ממשי במימוש משימה זו. הוא מגיש לקוראיו, בשפה ברורה ומונגשת, את "המדריך המלא ללוגותרפיה יישומית". בין השאר, הוא סוקר את ההוגים הקיומיים המרכזיים, לרבות: סרן קירקגור, ניטשה, מקס שלר, גבריאל מרסל, היידגר, מרטין בובר, ז'אן פול סארטר, ועוד רבים וטובים. הוגים אלה כתבו את תורתם בשפה פילוסופית קשה וצפופה. הספר שלפניכם "מתרגם" את ההגות האקזיסטנציאלית לשפת הלוגותרפיה, ומגיש אותה באופן מעשי. בטוחני כי מי שיפסע בשבילי הספר, יטעין את חייו בתוכן יקר ערך והגות נפלאה, ולא פחות מכך, גם במשמעות מאירה ומעצימה. קריאה נעימה.

ד"ר רועי כהן

***

ד"ר רועי כהן הוא דוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ירושלים, 

עו"ד ומגשר מוסמך, מפיק, במאי, יוצר תוכן, 

מנחה קבוצות, מפתח סדנת הנפש – "מדברים חיים".  

מחבר הספר – "מסע אל פנימיות הרצון, 

המפגש הפסיכולוגי והפילוסופי בין ניטשה לרב קוק", 

בהוצאת הניר ועדרך.